בדורות שלפנים, היתה חכמת העצה נדרשת מפי חכמי תורה ויראה, מפי זקנים שבעי הרפתקאות ונסיון ׁ(עי' שמו"ר ג:י כל מי שנוטל עצה מן הזקנים וכו': ודר"א זוטא פ"ז), וזיוה הי' נאצל מזיו עינים הבהירה של גדולי הדורות מנהיגי האומה.
אולם בדורותינו אנו, הלכה חכמת העצה ופשטה צורה ולבשה צורה - מעט מעט עברה מרשותם של חכמים וזקנים לרשותם של מדענים, עולי ימים, מקצוענים, מהם גם כאלה שלא פתחו בה אלא כקרדום לחפור בה.
רמה הוא המעין הימנו שואב הייעוץ בימינו, הן אין זה אלא חכמת הפסיכולוגיא של ימינו - הפסיכולוגיא של "פסיכואנליטיקה" ר"בהייביוריזם" אשר פיררתי· הארסיים אנו אוכלים.
אף המדען או היועץ הדתי, למרות כשרות אישיותו, סוף סוף מקורו המדעי נובע משם. אם בכח העיון והמחשבה שלו לא די עצמאי הוא, ואם הכרתו לא די עמוק ברקע התורה והאמונה היא נעוצה, קל לו לגרעין פורה רוש ולענה להיות תוסס וצומח תחת סף הכרתו, ולהעביר גם טעם וריח אל מוחו של הנוטל עצתו.
יותר מזה, לאור מחקרי הערכה ו"דיררחים" בשדה הפעולה המדעית של הייעוץ המקצועי והעבודה הסוציאלית, לא רק שהתחילו רבים וחכמים לפקפק ביעילותם של אי-אלה מהם, אלא גם להודות, באיזה ענפים, על קלקול העולה על התיקון ועל הפסד העןלה על השכר, וטוב שלא נבראו משנבראו. (כל זה הוא מהפרסומים המדעיים של אלה, ואכהמ"ל.(
הרואה את הנולד
למרות המבוכה בשדה המחקר של הפסיכולוגיא - יום יום ושיטותיו הסותרות אשה את רעותה, למרות הטלת הספק בעצם האפשריות של קביעת שיטות וכללים כלל-אנושיים בחכמת הנפש, למרות האכזבה בהישגי הייעוץ המקצועי והעבודה הסוציאלית, ולמרות המשבר המוסרי המאיים בעולם המעשה האוכל את פירותיהם, של איזה מהשטות, הולכים ממסדים אלה הלוך והתבסס, הלוך ופרוש את מצודתם על החיים.
והמצודה פרושה גם על מחננו אנו. מחנה שומרי התורה והמצוה. גם אנו מתרגלים לפנות אל ה"כתובת" של ה"פוסקים" ה"מומחים" בבעיות נפש, יועצים מקצועיים ועובדים סוציאליים. להסתייע על ידם בענינים חברתיים, משפחתיים, חינוכיים.
ומה הפלא?
היכן לא נגעה יד הפסיכולוגיא המודרנית. הייעוץ המקצועי והעובד הסוציאלי?
בחינוך - האם יש לך בית ספר, גבוה אר תיכוני, בעל חשיבות שאין על משמרת מוריו ופקידיו, פסיכולוג, יועץ ועובד סוציאלי?
בחברה - האם יש לך מוסד חברתי פילנטררפי מקובל על הרבים שאין מתקיימת על ידו שירות פסיכולוגית. ייעוציה וסוציאלית?
במשפחה - היש לך כתב-עת די נפרץ שאין על עמודיו טור לייעוץ בחיי אישות ומשפחה?
גלגל חוזר הוא בעולם - הפסיכולוגיא, הייעוץ המקצועי והעבודה הסוציאלית מפתחים את הרגישות לבעיות. לעשותנו "מפונקים" לאותו דבר. מה ששוב מגדיל את הזיקה לפסיכולוגיא. לייעוץ ולשירות, וחוזר חלילה.
עלתה דעה בין החוקרים הסוציאליים כי גברה ועצמה בימינו "שכבת הבוגרים" המתרכזת על דרישות עצמיות תוך צמאון לחידוש ותמורה. שורש פורה בעיות נפש ומשברים. אמנם רבה בזה השפעת פיזור הנפש של החיים המודרניים אבל האם אין בזה חלק גם להשפעת הפינוק של הממסדים האמורים?
ובזה עלינו לעמוד על המשמר ולהיות רואים את הנולד!
הנה נוסף על הגורם החברתי של ימינו נוסף גם הגורם של המשטר הממשלתי המודרני ההולך ומתערב ונעשה פעיל ביותר בממסדים החברתיים, פילנטרופיים, וחינוכיים, וממילא גם מרבה לפתח את ממסדי הייעוץ המקצועי והשירות של העבודה הסוציאלית, תומך בהם כספית, ומקרב ומושך את הלבבות להנאתן.
בתהליך זה לא ימלט כי בהמשך הזמן ימסר לממסדי הפסיכולוגיא, הייעוץ המקצועי והשירות של העבודה הסוציאלית גם כח רשמי של כפי'!
כבר הגיע לידי זה שמדברים על תנועה להנהיג חוק על ידו יהא על זוג העומד להנשא להציג לא דק אישור על בריאות הגוף אלא גם על מצבו הפסיכי!
דברים אך למותר לבאר מה המה ה"סיכויים" הצפונים בזה להשפעתם של הפסיכולוגיא השימושית, הייעוץ והשירות הסוציאלית, ומה משמעותה השלילית של השפעה זו ליהדות!
האם מתבוננים אנו בזה? האם אנו עושים מה בזה בעוד מועד?
האם רואים אנו את הנולד?
0 comments:
Post a Comment