I just received this letter which raises an important issue - the negative actions and comments which talmidei chachomim make about each other. It is a timely issue since during sefira Rabbi Akiva lost 24 thousand students because they did not treat each other with respect (Yevamos 62b).
There are explanations that try and show that at least the cases in the Talmud are not what they seem (Chavis Yair). That it wasn't that they insulted each other but they weren't as respectful as they should have been - and they are just judged more severely than others. However there is another approach which understands them as negative as they seem but tries to explain the purpose of the negativity.
Lichvod HaRav shlit"a... I write to you because your Daas Torah volume is gevaldig and I have given it as a gift to numerous people. So I felt I could write to you and maybe get some directions or Mareh Mekomos.
I say some shiurim to yungerleit and one of the issues that has come up a number of times is קינטורים of the Chachomim in the Gemora. eg. at the end of Beitzah where they laughed at Rabbi Abba and many other places in Shass.
===============Besides for the Teshuvos Chavos Yair that the Chofetz Chaim brings at the end of the Sefer is there someone who discusses the issues at length that I could learn?...BeHokoroh VeRagshei Kovod
The simple answer is that Torah learning is based on an adversarial system which involves not only proving that others are wrong but is motivated in part by jealousy and showing that others are not as good or learned or righteous as they seem. [See Berachos (27b) where the Sages are described as warriors. Rashi says that is because they try to defeat each other in halachic discussion.] Furthermore Yuma (86b) says it is a mitzva to publicize the fact that certain talmidei chachomim or tzadikim - are not as big as they appear [publicizing hypocrites]- as can be seen from the sources below.
Berachos (28b) describes a prayer before learning "Our Rabbis taught: On entering what does a man say? ‘May it be Thy will, O Lord my God, that no offence may occur through me, and that I may not err in a matter of halachah and that my colleagues may rejoice in me and that I may not call unclean clean or clean unclean, and that my colleagues may not err in a matter of halachah and that I may rejoice in them’." Rashi says that the issue of rejoicing in the mistakes of others is meant literally. [You also might want to read the Seridei Aish's letters which were published by Dr. Marc Shapiro in Torah uMadda Journal ]
In fact the present Bostoner Rebbe told me that this is one of the differences between the Torah learning of Litvaks and Chassidim and why Litvaks are generally better scholars. When Litvaks learn Torah - they learn primarily to determine what is truth. As a result the discussions get heated and each one tries with all his ability to show he is correct and the other is wrong. In contrast Chassidim learn primarily for the sake of the mitzva of Torah learning - to understand what the seforim say - and there is much less heat and emotion.
יבמות סב: אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה.
מהרש"א חידושי אגדות (יבמות סב:) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה כו' ולא חש כ"א מהם על כבוד תורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה ולכך מתו במדה זו כי היא חייך גו' ואמרו שמתו במיתת אסכרה דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והיה מספר בגנות חבירו וסימן ללשון הרע אסכרה כדאמרינן פרק ב"מ ואמר שמתו בין פסח לעצרת להורות שמתו בהשגחה כי הוא הזמן ממוצע לבריאות וקרוב לרפואה כדאמרינן בשבת כל שקייני טבא בין דיבחא לעצרתא וק"ל:
במדרש רבה (קהלת י"א, ו') איתא שאמר לשבעת תלמידיו החדשים "הראשונים לא מתו אלא מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה, אתם לא תהיו כן, מיד עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה", וטעם זה על כי היו צרי עין נתחדש לו אח"כ
קידושין (ל:): אמר רבי חייא בר אבא: אפי' האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר: את והב בסופה, אל תקרי בסופה אלא בסופה.
רש"י (קידושין ל:): נעשו אויבים - מתוך שמקשים זה לזה ואין זה מקבל דברי זה.
יומא (פו:): מפרסמין את החנפין מפני חילול השם, שנאמר ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו.
רש"י (יומא פו:): מפרסמין את החנפין - שהן רשעים ומראין עצמן כצדיקים, אם יש מכיר במעשיו מצוה לפרסמו מפני חילול השם, שבני אדם למידין ממעשיו, שסבורין עליו שהוא צדיק, ועוד, כשבא עליו פורענות בני אדם אומרים מה הועיל לו זכותו:
חפץ חיים (באר מים חיים - הלכות רכילות - כלל ט:ב.יז): ויעשה מעשה. שלא אמרו (יומא פו:) מצוה לפרסם את החנפים אלא לענין להזהיר לכתחלה שלא יבוא להתחבר עמו כדי שלא יבוא לידי הפסד, או אפילו אם כבר נתחבר עמו, והוא יודע את טבע האיש שהוא מספר לו שרק יחוש לדיבורו לענין לשמור את עצמו, אבל לא שיסובב לו על ידו היזק ממש ממה שלא היה בא לו אפילו אם היה מעיד עליו בב"ד לבד:
בבא בתרא (כא.): ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה - לא מסלקינן ליה, דלמא אתי לאיתרשולי. רב דימי מנהרדעא אמר: כ"ש דגריס טפי, קנאת סופרים תרבה חכמה.
שו"ע יורה דעה (רמה:יח): אם יש כאן מלמד שמלמד לתינוקות, ובא אחר טוב ממנו, מסלקין הראשון מפני השני.
בבא בתרא (כא:): אמר רב יוסף: ומודי רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב, דאמר מר: (עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר. וניחוש דילמא אתי לאיתרשולי. א"ל:) קנאת סופרים תרבה חכמה.
רש"י (ברכות כז:) בעלי תריסין - חכמים המנצחים זה את זה בהלכה
רש"י (ברכות כח:): ולא אכשל - וישמחו חברי על כשלוני, הרי רעות שתים, שיבאו על ידי שאגרום להם שיענשו.
outdash2
outdash2
0 comments:
Post a Comment